וישלח
שיחת השבוע - פרשת וישלח מאבק מצפוני . פרשת השבוע מתעדת את אחד מהקרבות הראשונים בתולדות האנושות. היה זה קרב קשה בין בן-תמותה וייצור שמימי, ומלכתחילה לא היה לראשון מהם סיכוי לנצח. . מצד אחד של זירת הקרב, יעקב אבינו, איש תם יושב אוהלים... מהצד השני, מלאך א-להים המגיע ישירות מן השמים... . יעקב נאבק עם המלאך באשמורת האחרונה של לילה ארוך ואפל. אין קהל הקורא קריאות "בוז" מהיציע כמו בקרבות המודרניים. גם אין חסויות ושידור ישיר בטלוויזיה. מדובר על קרב שונה לחלוטין בו אין אפילו שופט. הקרב מסתיים עם עלות השחר. דיווח הקרב, הוא מצומצם למדי. מתועד רק אגרוף קשה וקולע שקיבל יעקב אבינו על כף ירכו ושהותיר אותו צולע עד סוף ימי חייו. . יעקב נאבק במלאך כל הלילה, ואף נפצע, אך הוא נצח. המלאך עצמו הוא זה שמעיד על ניצחונו של יעקב אבינו: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל; כי שרית עם א-להים ועם אנשים, ותוכל" (בראשית לב, כט). אולם, באופן די פרדוקסלי, זוכה הקרב הוא זה שעוזב פצוע את זירת המאבק. הוא זה הצולע על כף ירכו בעוד שהמפסיד חוזר השמימה בריא ושלם... . כיצד ניתן לומר שהפצוע זכה בקרב והמפסיד הלך הביתה שלם? . ייתכן מאוד שניתן לפרש את ניצחונו של יעקב באופן אחר. ברור לכל, שהזוכה הוא לא זה שחטף פחות מכות. לו היה כך, יעקב היה המפסיד... . ניצחונו של יעקב טמון בעובדה שהוא ידע להיאבק כנגד כל הסיכויים גם אם הוא היה חשוף למכות ופצעים קשים. אולם, ייתכן מאוד שהוא לא רק נלחם באותו לילה עם ישות ממשית, אלא גם עם ה-"עשו" שהיה בראשו ערב המפגש (כבר חז"ל מעידים על כך שיעקב נלחם באותו לילה עם "שרו של עשו"). ייתכן גם שהוא נלחם באותו לילה עם מצפונו ועם הרהורי ליבו...ייתכן שהיה באותו מאבק גם תהליך של תשובה טהרות בעקבות האירועים שהפרידו בין שני האחים. . כשנאבקים על חטאות העבר ועל חששות העתיד, תמיד יוצאים מחוזקים, גם עם "חטפנו אגרוף" בדרך. במאבק הזה טמון ניצחון אדיר, גם אם נותרנו צולעים על הירך. . מעניינת העובדה שהשם שקיבל יעקב לאחר המאבק (ישראל) מעיד על כשרונו למאבק ("כי שרית") ואין אזכור כלל על ניצחונו. אולי היה מקום לשם אחר, נוסח "גבריאל" ("כי גברת על הא-להים). אך הדגש הוא דווקא על המאבק ולא על הניצחון. . כי מאבק על דברים הכרחיים, כמו אותו קרב לילי בין יעקב לבין עצמו הוא ניצחון מפני עצמו.
