יום שלישי, מרץ 06, 2007

כי תשא - פרה

לחיים

מאת הרב גוסטבו סורסקי

הגמרא דנה במסכת יומא באחת השאלות היותר רלוונטיות במסורת היהודית והיא השאלה האם פיקוח נפש דוחה את השבת. מספר חכמים מביאים את נימוקיהם לאותה שאלה, ואחד הנימוקים די קשור עם פרשתנו, פרשת כי תשא.

אנו קוראים בפרשת כי תשא את פסוקי "ושמרו" שכולנו מכירים מתפילות השבת. "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם" (שמות לא, טז). אמר רבי שמעון בן מנסיא "ושמרו בני ישראל את השבת" - חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה עמ' ב).

התורה מצווה על שמירת השבת ולכן עלינו לדאוג לכך שיותר יהודים ישמרו אותה. ולכן, אם תראה יהודי בסכנת נפשות, חלל את השבת עליו על מנת שאותו יהודי יוכל בעתיד לשמור שבתות הרבה.

מדובר כאן בערך עליון המדרג את סדר העדיפויות הנחוץ במסורת הדתית שלנו. חז"ל הקפידו עד כדי כך על עקרון הזה עד שאפילו קבעו כי-"כל ספק נפשות דוחה את השבת" (דף פג.).

"אל תעשה חישובים", אומרת לנו הגמרא. "אל תזמין אולטרה-סאונד או סי טי על מנת לדעת אם מותר לך לחלל את השבת כדי להציל חיים".

הקביעה שפיקוח נפש דוחה, לא רק את השבת, אלא אף את כל האיסורים האחרים שבתורה (לבד מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) היא אחד המחסומים האפקטיביים ביותר נגד הפנאטיזם הדתי.

מעשה ברבי חיים מצאנז שחלה בפרוס הפסח ונפל למשכב והרופאים המליצו לו שלא לאכול מרור בליל הסדר.

בכל אופן צוה ר' חיים להכין לו מרור ביד רחבה.

כיון שהגיעה שעת אכילת מרור, נטלו בידו ואמר בהתלהבות 'ברוך אתה...אשר קדשנו במצוותיו וציוונו ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ומיד החזיר את המרור לתוך קערת הסדר.

....

"ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא יח, ה). "וחי בהם", ולא "שימות בהם" (יומא פה עמ' א), כפי שאמר האמורא שמואל.

"היו פנאטיים!", אומרים חז"ל. אך פנאטיים כלפי החיים! רק אותו פנאטיזם ראוי לשבח.

דרשות קודמות

כי תשא תשס"ו – החלטות עם השלכות רבות

יום חמישי, מרץ 01, 2007

תצוה - זכור

.

זיכרון לטווח קצר

מאת הרב גוסטבו סורסקי

לדבר היום על זיכרון עם בני נוער, פירושו לדבר על מחשבים. גם בשבת הזאת הזיכרון הוא נושא מרכזי, אבל מדובר על תהליך אחר, תהליך מורכב המתרחש במוחנו ולא בתוך קופסה של מתכת.

אולם, תהליך זה שנראה כל כך שונה מתהליך הזיכרון של עולם המחשבים הוא בסופו של דבר די דומה. גם במחשבים יש זיכרון לטווח קצר (הנקרא זיכרון RAM) וזיכרון לטווח ארוך.

כל פעם שאני מקליד אותיות במחשב, הן מאוכסנות בזיכרון לטווח קצר (RAM) עד שאתן פקודה למחשב לשמור אותן בזיכרון לטווח הארוך, שהוא הדיסק הקשיח. אך אם לפתע, ומסיבה כל שהיא יכבה המחשב לפני שמירת הנתונים, יימחקו מן המחשב אותן מילים שלא נשמרו.

יש לכולנו אלפי קבצים בדיסק הקשיח, אך יש כאלה שאיננו נוהגים לפתוח. שמרנו אותם במהלך השנים -אולי לצורך טיוטה- והם נמצאים אי שם בדיסק וסביר להניח שכמה מהם לא יראו שוב את האור. הם יישארו שם עד קץ הימים עד שיישכחו.

אך לפעמים ישנם קבצים שחובה עלינו לשמור ולגבות משום שאלה הקבצים ההכרחיים בחיינו, אותם אלה שאם יאבדו נאבד גם אנחנו (וגם נשב שבעה עליהם!).

"שבת זכור" היא אותה השבת בה אותו ה-"גיבוי" רואה אור מידי שנה. זהו "קובץ" הכרחי שבלעדיו גם אנו נלך לאיבוד.

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים. והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' א-להיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח (דברים כה יז-יט).

רש"י בביאורו לספר דברים, אומר שהמילה "קרך" מקורה במילה "קור":

"...שהיו כל האומות יראים להילחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה אף על פי שנכווה הקרה אותה בפני אחרים".

מלחמת עמלק היא באיזו שהוא אופן מלחמה שפתחה את השער לתפיסות קרב טרוריסטיות, מלחמה בה המטרה הם החלשים, נשים, זקנים וטף. וגם אם עמלק הובס בקרב, חובה עלינו לזכור את אותו אירוע.

הרב מרדכי הכהן ז"ל אומר בספרו "על התורה" על המילים האחרונות של פרשת עמלק "לא תשכח":

הרי כבר אמור "זכור את אשר עשה לך עמלק" כיצד אני מקיים את ה-"לא תשכח"?!

והוא עונה: "(לא תשכח) אינו צו ואזהרה לבל תשכחהו, אלא סיפור דברים הוא, לעתיד ולעולם. כלומר, כך היה יהיה ש-"לא תשכח", שהוא, עמלק מצדו, שבכל דור ודור, מחדש גזירותיו ומרבה רדיפותיו שלא תוכל בשום פנים לשכחו...".

לכן, שוב השבת נזכור, כי ישנם קבצים בתולדות עם ישראל הדורשים גיבוי ופתיחה מחדש מידי שנה בשנה כי ללא הפעלת הזיכרון, גם עם שלם יכול ללכת לאיבוד.

דרשות קודמות

תצוה (זכור) תשס"ו – התעמלות נפשית