יום שני, דצמבר 25, 2006

ויגש

שיחת השבוע - פרשת ויגש

גלות מסוכנת

.

מאת הרב גוסטבו סורסקי

.

כשגרתי בארגנטינה, היו לי תמיד שתי בקשות: לא רציתי שיהודי יהיה דמות מפתח במשרד האוצר. וגם –להבדיל- לא שמאמן הנבחרת הלאומית לכדורגל יהיה יהודי. יהודים בתפקידים בכירים מהווים תמיד איזו שהיא סכנה פוטנציאלית לקהילה היהודית המקומית.

.

הבה נחשוב על יוסף. בתום קריירה של פותר חלומות בבית הכלא, גם יוסף העברי נבחר כמשנה למלך מצרים. הוא היה דמות מפתח באימפריה. פרעה מלך מצרים העריך אותו והוא הוכיח את עצמו, כי הציל את מצרים בשנות הרעב.

.

אבל אהבתו של פרעה, היתה בגדר "אהבה התלויה בדבר". הוא לא אהב את יוסף "האיש".

בודאי שהוא לא אהב את יוסף "העברי". הוא אהב את יוסף "פותר החלומות" כי הוא היה פונקציונלי לאימפריה.

.

נדיבותו של פרעה כלפי יוסף ואחיו מבוססת על העובדה שהוא זקוק לאותו יהודי בארמון. והוכחה לדבר תבוא בתחילת ספר שמות. לאחר מות יוסף, כשיקום מלך חדש "אשר לא ידע את יוסף", אותה החסינות תיעלם.

.

אך לא הפרעה החדש יהיה האחראי היחיד לשעבוד בני ישראל במצרים. בני ישראל השתקעו במצרים ומהר מאוד החלו להרגיש שזהו ביתם.

.

ר' אפרים מלונטשיץ, בעל ה-"כלי יקר" רואה רמז לדבר בפסוק האחרון בפרשתנו: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד" (בראשית מז, כז).

.

כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר, כי הקב"ה גזר עליהם "כי גר יהיה זרעך", והמה ביקשו להיות תושבים במקום שנגזר עליהם גרות...הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם, ולא כך אמרו אל פרעה "לגור בארץ באנו"? מלמד שמתחילה לא ירדו להשתקע שמה אלא לגור כמדייר בי דיירא (תושבים ארעים) ועכשיו חזרו מדבריהם. וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב"ה להוציאם משם ביד חזקה...

.

הסיפור הזה חזר על עצמו כמה פעמים בהסטוריה. במצרים לפני השעבוד הנורא. בספרד לפני הגירוש. בגרמניה לפני השואה.

.

יהודים שכחו משום מה שהיו בגלות.

.

זהו גם הרושם שאני מקבל בכל פעם שאני נוסע לארה"ב. יהודים באמריקה חיים עם תחושה דומה.ונכון שלא נשקפת להם באמריקה סכנה מיידית...אך יש דבר מה שגוי במחשבה זאת.

.

לכן כשקרובי משפחה מתקשרים אלי מחו"ל, בימים קשים של התראות, פיגועים ואיומים גרעיניים שואלים אותי האם אני מוטרד, תשובתי היא שבאלפיים השנים האחרונות לא היה ליהודים מקום בטוח יותר להתגורר בו מהמקום בו אני מתגורר כיום.

.

ה"חפץ חיים" מביא רעיון יפה:

. במוצאי שבת אנחנו אומרים בהבדלה: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים".

.

על מי הטיל הקב"ה להבדיל בין קודש לחול?

עלינו, על עם ישראל.

. על מי הטיל הקב"ה להבדיל בין אור לחושך? את זה קיבל הקב"ה על עצמו: "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך".

.

על מי הטיל הקב"ה להבדיל בין ישראל לעמים? מי צריך לדאוג לבצע הבדלה זו?
.

אומר ה"חפץ חיים": את זה הטיל הקב"ה על העמים!

.

בכל פעם שרוצים יהודים להשתקע בין אומות העולם, תפקידם של הגויים הוא להבדילם, ואת זאת הם עושים בנאמנות!

.

לא הייתה זו רק אשמתו של פרעה.

.

דרשות קודמות

.

ויגש תשס"ו – ברית נצחית