יום שני, מרץ 06, 2006

תצוה - זכור

שיחת השבוע - פרשת תצוה - שבת זכור

התעמלות נפשית

.

מאת הרב גוסטבו סורסקי

.

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים. והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' א-להיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח (דברים כה יז-יט).

.

לכאורה, קיימת סתירה פנימית בתוך פרשת עמלק שבספר דברים. מחד אנו מצווים למחות את זכר עמלק מתחת לשמים. מאידך, אנו מצווים לזכור את מה שהוא עשה בדרך צאתנו ממצרים. אם נמחה, כיצד נזכור? אם נזכור, כיצד נמחה?

.

למרות זאת, ידוע לנו שבאותה הפרשה כלולות שתי מצוות שונות לחלוטין. הראשונה היא מחיית זכר עמלק מתחת השמים שפרושה הכחדת פיזית של כל שריד מצאצאי העם הזה. השנייה היא הזכירה עצמה, מצווה המתקיימת כל שנה דרך קריאת פרשה זאת השבוע בשבת "זכור".

.

אך בכל אופן, המצווה הראשונה כבר הוגדרה מזמן כמצווה שאין ביכולתנו לקיים אותה בימנו. מעבר לסוגיה המוסרית הכרוכה במצווה זו עקב הדרישה להשמיד עם שלם, כבר המשנה מעידה במסכת ידים ("עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות") שאין בכלל אפשרות לזהות את עמלק ולכן אין אפשרות כלל להשמיד אותו.

.

אז כיצד ניתן לקיים מצווה זאת היום? אי אפשר.

.

בכל אופן קיימים מנהגים רבים הקשורים לאותה המצווה בדרכים שונות. כשלמדתי לפני עשר שנים בקורס לסופרי סת"ם בירושלים, והגענו לשיעור המיועד למחיקות, המורה כתב על פיסת קלף את המילה "עמלק" ולימד אותנו למחוק עליה. הוא טען שגם כך הוא למד את סודות המחיקה. גם מנהג הרעשנים באמירת המילה "המן" בקריאת המגילה בפורים קשור באיזו שהוא אופן לאותה מצווה של מחיית זכר עמלק. ידוע לנו על פי "ספר המנהיג" (פרובנס, המאה ה-יב) שילדים בצרפת ובפרובנס נהגו לכתוב את המילה "המן" (מצאצאי עמלק) על חלוקי הנחל ומקישים את האבנים זו עם זו בעת קריאת שמו במגילה על מנת למחוק אותו תוך כדי ההקשה. גם הביטוי "ימח שמו" שנאמר אחרי הזכרת שמם של צוררי ישראל מקורו באותה המצווה.

.

אך השבת, הדגש הוא בזכירה ולא במחייה.

.

המילה 'זכור' היא עד כדי כך מרכזית במסורת היהודית שקיים בה מנהג עמוק משמעות הגורם לנו להפעיל את כח הזכירה אחרי כל תפילת בוקר. ראוי לכל אדם מישראל להגיד, תוך כדי הקריאה בפסוקי התורה המתאימים, שש זכירות כל יום: זכירת יציאת מצרים, זכירת מעמד הר סיני, זכירת מחיית עמלק ומחייתו, זכירת מה שהקציפו אבותינו להקב"ה במדבר, זכירת מעשה מרים וזכירת השבת.

.

למה זה כל כך חשוב? למה המילה "זכור" מופיעה כל כך הרבה פעמים? למה יש לנו כל כך הרבה מצוות הקשורות לזיכרון? פשוט כי המח הוא כמו כל שריר אחר בגופנו ויש צורך לאמן אותו על מנת לשמור עליו. כל המצוות האלה משמשות כ-'מכון כושר נפשי' המפתח את זכרוננו.

.

מכוניות צריכות דלק כדי לנסוע. צמחים צריכים מים כדי לצמוח. מכשירי אלקטרוניקה צריכים חשמל כדי לפעול. והעמים צריכים את כח הזכירה כדי לשרוד.

.

השבת היא שבת של התעמלות נפשית.