וארא

שיחת השבוע - פרשת וארא

עם קשה אוזן...

.

מאת הרב גוסטבו סורסקי

.

אם כי קשיי הדיבור של משה היו חמורים, היתה קיימת בעיה נוספת שם במצרים. הבעיה האמיתית לא היתה שמשה לא היה יכול לדבר. הבעיה האמיתית היתה, שבני ישראל לא רצו לשמוע.

.

לצאת ממצרים??!!

א-להי אבותינו??!!

מי אתה משה????

.

משה צדק. אותם העבדים לא היו משוכנעים אף פעם שעדיף להיות בן חורין במדבר שומם, מאשר להיות עבדי המלך באימפריה הכי חשובה עלי אדמות. כבר בתחילת דרכם של בני ישראל במדבר מופיעים אצלם הרהורי חרטה ראשונים על יציאתם ממצרים כי לפעמים ישנם אנשים הרואים את החרות כאיום אמיתי.

.

קראתי מזמן סיפור על עולה חדשה מברית המועצות שהלכה במדרחוב בנתניה ורצתה לקנות זוג נעליים. היא נורא התבלבלה. נכנסה לחנות, ושם היו עשרים סוגי נעליים שונות. מה לעשות? בברית המועצות היה הרבה יותר קל. כשהיא רצתה לקנות נעליים היתה קונה את המודל היחיד שנתנו לה לקנות.

.

להפוך לאיש חופשי מהווה אתגר רציני. מוציא את האדם מהשגרה. משנה את החיים מן הקצה אל הקצה. משה התחיל להבין היטב, שאחיו היו מעדיפים להישאר תקועים בעבר, באשליית 'סיר הבשר', מאשר להתמודד עם אתגרים הבאים יחד עם החופש.

.

מסופר על רבי נחום מצ'רנוביל שהזדמן פעם באכסניה והחליט ללון שם. הגיע זמן תפילת ערבית ובעל האכסניה –יהודי פשוט- ראה את רבי נחום מתפלל עם כוונה ויראה עצומה.

.

היהודי, שבקושי ידע לקרוא, שאל אותו: "רבי, מה אתה עושה?".

.

"אני מתפלל שבעזרת ה' נראה בקרוב את קץ הגלות, ויבוא המשיח במהרה בימנו ונוכל כולנו לעלות לארץ הקודש, לארץ ישראל".

.

היהודי היה בהלם. עלה לקומה העליונה של האכסנייה וסיפר את הדבר לאשתו. "יקירתי, האם את יודעת שהרבי שהגיע היום אלינו, התפלל כעת על קץ הגלות. בקרוב יבוא המשיח ונעלה כולנו לארץ הקודש, לארץ ישראל!".

.

"קץ הגלות?! המשיח?! ארץ ישראל?!", אמרה האישה. "והאם אתה חשבת מה נעשה עם הפרות שלנו אם יבוא המשיח מחר? איפה נשאיר אותן? ומה נעשה עם הסוסים? ומה עם האכסניה שלנו?".

.

שוב היהודי היה בהלם. ירד שוב אל רבי נחום ושאל אותו: "ותגיד לי...אם יבוא המשיח ונעלה לארץ ישראל מה נעשה עם הפרות שלנו? איפה נשאיר אותן? ומה נעשה עם הסוסים? ומה עם האכסניה שלנו?".

.

"ועל זה אתה דואג?!", אמר לו רבי נחום. "תגיד לי: כשבאים הקוזקים, רודפים אחריך ברחובות השטעטל...אתה אוהב את זה? "אתה מבין למה אני מתכוון? כשיבוא המשיח לא יהיו יותר קוזקים! זהו! נגמר הסיפור! כולנו הולכים לישראל".

.

שוב עלה היהודי אל אשתו ואמר לה: "יקירתי, רבי נחום צודק. כשיבוא המשיח זהו זה! אין יותר קוזאקים! כולנו הולכים לישראל!".

.

האישה הסתכלה אליו ואמרה לו: "הבנתי! אבל תרד ותגיד לרבי נחום הזה שגם מחר יתפלל על ביאת המשיח, אבל בקש ממנו להגיד למשיח שיקח איתו את הקוזקים לארץ הקודש וישאיר אותנו פה בשטעטל, עם הפרות, עם הסוסים ועם האכסניה".

.

לא כולם מוכנים לראות ברכה בגאולה הקרובה. הבעיה האמיתית לא היתה שמשה לא יכול היה לדבר. הבעיה האמיתית היתה, שבני ישראל לא רצו לשמוע.

שמות

שיחת השבוע – פרשת שמות

הסנה איננו אוכל

.

ברצוני לספר לכם היום על שני מעשים בהם לקחתי חלק בשנים האחרונות. לפני חמש שנים הכנסנו ספר תורה חדש לבית הכנסת שלי בבואנוס איירס. הספר הזה נכתב בארצות הברית והגיע לארגנטינה בדואר אויר, ואז הגעתי לשדה התעופה בבואנוס איירס לקחת אותו הביתה לכמה ימים עד למועד טכס ההכנסה.

.

פקידות המכס בשדה התעופה הסתכלו על הספר (דבר משונה במיוחד לעיניהן) ושאלו אותי במה מדובר.

.

סיפרתי להן על מה היה מדובר ואז הן קבעו שספר תורה שייך לקטגוריה של העתיקות ("הוא כמו שעון שוויצרי מהמאה ה-י"ח", הן אמרו).

.

"מר סורסקי", אמרו לי. "על עתיקות משלמים 2 אחוזי מס".

.

זה היה כסף רב, אבל זאת לא היתה הנקודה החשובה. זה היה עניין של גאווה יהודית. הייתכן שספר תורה יכנס לקטגוריה של העתיקות?? לא הייתי יכול להרשות לעצמי לשלם מס כזה, תחת אותה הקטגוריה. רציתי להסביר לה ש-'הסנה איננו אוכל', כפי שכתוב בפרשת השבוע. רציתי להגיד לה שקול השופר של מתן תורה לא נפסק לעולם...

.

אבל הייתי בטוח שפקידה במכס לא תבין זאת...

.

המעשה השני, היה לפני שלוש שנים כשהייתי עם אשתי בירח דבש בני יורק. חיפשנו בית כנסת לתפילות שבת שיהיה קרוב לבית המלון וביקשתי כתובת מבעליה של מסעדה סינית כשרה שהיתה שם בשכונה.

.

בעל המסעדה, בחור אורטודוקסי צעיר, שאל אותי אם בכוונתי להתפלל בבית כנסת רפורמי, קונסרווטיבי או אורטודוקסי (זה נשמע מצחיק לשמוע מפיו את מגוון האפשרויות. אבל חשבתי שמן הסתם, בעל מסעדה תמיד רגיל להציג את התפריט).

.

ואז הוא אמר לי שישנו בית כנסת קרוב לשם, שהוא מאוד נחמד.

.

"יש בית כנסת נוסף ישן מאוד ממש לידנו, אבל אל תלך לשם!", הוא אמר לי. "זה נראה כמו מוזיאון, לא כמו בית כנסת. מגיעים לשם המון תיירים, לא תמיד יהודים, וייתכן מאוד שתהיה היחיד שתחזיק סידור ביד".

.

ואני חושב: אם נתיר לעצמנו לחשוב על ספר תורה כחפץ השייך לקטגוריה של העתיקות, או על בית כנסת ששייך לקטגוריה של המוזאונים, אנחנו נחתום על תעודת הפטירה שלנו כעם.

.

אם נגיע למצב בו נחשוב שצריכים לחגוג בר מצווה, או חופה, או ברית מילה רק כי אבא או סבא ישמחו, אז הסוף יהיה קרוב מאוד...

.

כשהתורה מספרת לנו השבוע על התגלותו של א-להים למשה במעשה הסנה הבוער ואומרת ש-'הסנה איננו אוכל', זה אינו תיאור מצב. זה אתגר העומד מולנו מאז ההתגלות ועד ימינו. לא לתת לתורה להכנס לאותה הקטגוריה של השעונים השוויצרים. לא להרשות לעצמנו לשבת בבית כנסת כאנשים זרים ופאסיבים. לא להפנות גב למסורת שלנו ולתת לאחרים שישמרו עליה...

.

'הסנה איננו אוכל' לא מדבר רק על הסנה...הוא מדבר עלינו. הוא קריאה לבני ישראל לדורותיהם להיות שחקנים אקטיביים ולא צופים פאסיביים...

.

'הסנה איננו אוכל' הוא לא רק קלישאה, הוא משימה.

ויחי

שיחת השבוע - פרשת ויחי

אריה מלך ישראל...

.

שבוע ימים אנו מתפללים להחלמתו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון ודואגים לשלומו. האיש שעד לפני כמה שנים זכה לתהילה מפוקפקת על סמך השגיו הצבאיים, הפך היום לאחד המנהיגים המוערכים ביותר שהכירה ישראל מאז קום המדינה. ואולי ניתן למצוא בפרשתנו, תשובה לאותו המהפך בדעת הקהל.

.

"גור אריה יהודה" (בראשית מט, ט), כתוב בתורה. "לא יסור שבט מיהודה, ומחקק מבין רגליו" (בראשית מט, י), מברך אותו אביו.

.

וישנן שתי שאלות המתבקשות מאותה הברכה שקבל יהודה...

.

ראשית: למה בחר אל-הים את יהודה בתור מושל (מצאצאיו יצא בית דוד וגם המשיח)? למה לא את ראובן שהיה הבכור? או את יוסף (שלפחות היה לו ניסיון בתור משנה למלך מצרים)?

ושנית: למה נמשל יהודה לאריה?

.

לגבי בחירתו של יהודה ניתן לראות בתחילת פרשת "ויגש" כיצד הוא מנסה לשחרר את אחיו בנימין שנשבה על ידי יוסף. כבר אמרנו לפני שבוע שעל פי המדרש הוא היה מוכן הן למלחמה, הן לפיוס. הוא היה מוכן להיות פציפיסט. וגם היה מוכן להיות לוחם. הוא היה מוכן להיות איש פשרות. וגם היה מוכן להיות מנהיג צבאי.

.

לגבי השאלה השניה (מדוע נמשל יהודה לאריה), אביא משל נחמד מתוך ספר 'דורש טוב לעמו':

.

החיות ביקשו להמליך עליהם מלך ונתנו עיניהם בנמר: אמרו: 'הנמר כוחו במותניו והוא אכזר, ויפיל מוראו על כל החיות. נענה השועל ואמר: 'אמנם הנמר הוא הנורא שבחיות, אבל לפעמים זקוק המלך גם למידת החסד והרחמים...שהרי אם ינהג תמיד באכזריות, מה תהא עלינו? אמרו החיות: אם כן נמליך עלינו את השה, שהרי אין רחום וחנון כמוהו. נענה השועל ואמר: 'אמנם השה מצטיין במידת הרחמים, אבל מלך זקוק גם לגבורה ולכן אין טוב אלא לבחור בארי כמלך, היודע לחוס בזמן שאינו רעב ולהראות גבורה בשעת מלחמה...

.

אנו מצפים ממנהיג מדיני בדיוק לאותן התכונות. להבין שקיימת "עת מלחמה" וגם קיימת "עת שלום" והחשוב ביותר, לדעת לשלוף –במידת הצורך- את הגבורה הבלתי מתפשרת, ואת הפשרה של הגיבורים.

ויגש

שיחת השבוע - פרשת ויגש

ברית נצחית

.

סכסוכים בין אחים הם דבר אופייני במקרא ובמיוחד בספר בראשית. מדובר בלי שום ספק על אחת ממערכות היחסים היותר מורכבות ובעיתיות הקיימות במסגרת המשפחה. וניתן להגיד שזה דבר הגיוני. אחים נאלצים להתחרות על אהבתם ותשומת ליבם של הוריהם וסביר להניח שיהיו חיכוכים בשלב כלשהוא.

,

כבר המדרש (תנחומא וורשא, פרשת שמות) מעיד על מורכבות יחסים אלו על סמך אותו פסוק בשיר השירים האומר "מי יתנך כאח לי" (שיר השירים ח, א). ישראל אומרין לפני הקב"ה 'מי יתנך כאח לי'. את מוצא כל האחים שונאים זה לזה קין שונא להבל...ישמעאל שונא ליצחק...עשו שונא ליעקב...השבטים שנאו ליוסף...ובאיזה אח אמרו ישראל להקב"ה? כמשה ואהרן, שנאמר 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' (תהלים קלג).

.

אבל תקדים ליחסים הרצויים בין אחים ניתן למצוא כבר בספר בראשית בתאור היחסים שבין יהודה ובנימין. יש אפילו מקום להגיד שבספר בראשית קיימת איזו שהיא סגירת מעגל בנדון. יחסים בעיתיים בין אחים החלו באותה פליטת הפה המיותרת של קין כאשר אמר "השומר אחי אנכי?" (בראשית ד, ט) לאחר רצח אחיו. המעגל נסגר לפני שבוע, בפרשת מקץ. אותו יהודה שבתחילת פרשת "וישב" מציע למכור את אחיו יוסף לישמעאלים, הוא שערב לאחיו בנימין. "אנכי אערבנו מידי תבקשנו" (בראשית מג, ט), אותם הדברים שאמר לפני אביו בפרשת מקץ, נשמעים כהיפוכם של דברי קין בפרשת "בראשית".

.

בתחילת פרשת "ויגש" אנחנו רואים אדם המסתכן עבור אחיו בפעם הראשונה בתורה. בנימין נשבה על ידי יוסף ויהודה מוכן אפילו למלחמה, כפי שצוין על ידי ר' יהודה במדרש (בראשית רבה צג, ו). יהודה לוקח סיכון. הוא עלול לסיים את חייו בתוך אותו בור שממנו עלה יוסף, אבל הוא יקיים את הבטחתו לאביו ויחזיר את בנו אליו. הוא לא יתן לבנימין להשאר במצרים...

.

באותה שעה, יהודה ובנימין כרתו ברית נצח. הם אותם השבטים שהרכיבו את ממלכת יהודה, ואותם אלה ששרדו את החורבן והגלות. אנחנו צאצאיהם של אותה ברית מחויבות הדדית שנכרתה בין שני אחים בפעם הראשונה מאז בריאת העולם.

.

וכשהקב"ה חיפש לו מקום להשרות את שכינתו בתוכו מצא לנכון לבחור באותו מקום בו שכנו האחים. על גבול הנחלות של שבט יהודה ושבט בנימין נבנה בית המקדש.

..

מן המעיין...

.

וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים (בראשית מה, ח) אברהם יהושע השיל מאפטא היה אומר: פעם עמלתי וביקשתי להיות מושל על כל העולם ולא עלה בידי. הורדתי משאיפותי וביקשתי להיות מושל על מדינה אחת, וגם לכך לא הגעתי. התחלתי להיות מושל על עירי, ונכשלתי. אולם כשהתעודדתי והתחזקתי וניסיתי למשול על עצמי, נוכחתי לדעת כי מי שמושל על עצמו מושל על כל העולם (עיטורי תורה).