יום שני, אפריל 24, 2006

תזריע-מצרע

שיחת השבוע – פרשת תזריע-מצרע

האדם והיתוש

.

מאת הרב גוסטבו סורסקי

.

דבר תורה זה מוקדש לעילוי נשמת דברה בת מרדכי אליעזר וחיה ז"ל (דורוטי קורץ ז"ל)

.

פרשת מצרע היא –במבט ראשון- פרשה העוסקת בתורת הדרמטולוגיה ובעיות העור למיניהן כמו הצרעת, למשל. אבל לדעתם של חז"ל, אין זה הנושא המרכזי של פרשתנו. העור הוא מעטפת ההגנה המפרידה בין מה שבתוכנו ומה שמחוץ לנו. ולכן, סבורים חז"ל, מחלות העור אינן תופעות פיזיולוגיות בלבד אלא ביטוי פיזי לפגם מסוים בנפש, בצד הרוחני שלנו.

.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. (ערכין טז עמוד א).

.

ברצוני לדבר היום על אחד מתוך שבעת העוונות הללו: גסות הרוח שהיא שורש כל המידות רעות.

.

אנחנו מכירים היטב (לצערנו) את המידה הרעה הזאת. כי גסות הרוח היא חוצפה. כולנו יודעים שהחוצפה היא התכונה השלילית הבולטת ביותר בחברה שלנו. אנו יודעים שישנו בעולם תה אנגלי, בושם צרפתי, ריבת חלב ארגנטינאית, וחוצפה ישראלית. החוצפה היא תוצרת כחול לבן.

.

ומה זאת חוצפה? איך ניתן להגדיר את המילה המפורסמת הזאת? החוצפה היא ביטחונו המופלג של האדם שכל האמת והצדק הם נחלתו הבלעדית. בן אדם חצוף מרגיש שהוא מרכז העולם. שהוא היחיד.

.

האדם בעצם נולד עם תכונה זו. הרי כולנו צאצאיו של אדם הראשון, שהיה מרכז העולם, וכמובן הוריש את התכונה הזו לכל אחד ממיליארדי צאצאיו על פני האדמה.

.

במס' סנהדרין (לח.) קיים דיון מאוד מעניין על עצם בריאתו של האדם בערב שבת. מדוע האדם שהוא נזר הבריאה, נברא רק בסוף התהליך ולא בתחילתו? בין התשובות המאוד מעניינות שבאותה הסוגיא, תשובה אחת מוצאת חן בעיניי: "שאם תזוח דעתו עליו, אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית". באותו הרגע שהאדם יתגאה, כשהחוצפה תכנס עמוק לתוך נשמתו, ניתן יהיה להגיד לו שאפילו יתוש קדמו בבריאה...

.

היה ר' רפאל מברשד אומר: אוכל להצטדק ולמצוא תירוץ על כל החטאים, מלבד על החטא של גסות הרוח.

.

כשישאלו אותי בבית דין של מעלה: "עסקת בתורה?". אענה: "לצערי הייתי עם הארץ ולא ידעתי ללמוד".

.

"האם לכל הפחות עסקת בתעניתים?", הם ישאלו.

ואז אענה: "הייתי חלש, כוחותי לא עמדו לי".

.

"ונתת כסף לצדקה?".

ואז אענה: "לצערי לא היה ביכולתי, הייתי עני ואביון".

.

אם כן, ישאלו אותי: "עם הארץ היית, כח לא היה לך, וגם כסף לא היה לך, למה היית גס רוח? מדוע היית בעל גאווה וחוצפה? ועל זה –אמר ר' רפאל- לא תהיה לי כל תשובה".

.

זה כוחה ההרסני של גסות הרוח, מידה בלתי מוצדקת מפניה מזהירה אותנו התורה.

הבה נזכור תמיד שאפילו יתוש קדם לנו במעשה בראשית.