אחרי רבים להטות
מאת הרב גוסטבו סורסקי
פסוק די מפורסם המוכר לרוב העם מופיע בפרשתנו, פרשת משפטים. "לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב).
למען האמת רק שלושת המילים האחרונות של אותו פסוק ("אחרי רבים להטות") הן המילים המפורסמות. "אחרי רבים להטות" היא מעין סיסמא הנותנת גיבוי לקיומם של משטרים דמוקרטיים.
אך אם נדון ברוחו של הפסוק, נראה שהתורה אומרת את ההפך הגמור מאותו הרושם שהתקבל על סמך הפסוק במהלך הדורות: "לא תמיד הרוב קובע".
יש לא מעט מדרשים על אותו פסוק המנסים ליישב את הדברים, במיוחד כשידוע שדעת הרוב היא "ערך על" בכמה תחומים בהלכה היהודית. אך, אם נתמקד בפשוטו של מקרא, נראה שהתורה אומרת ההפך המוחלט מהדעה הרווחת על אותו פסוק.
בכל אופן, שלושת המילים האחרונות של הפסוק קיבלו מעמד די מכובד בקרב החכמים בכמה סוגיות בגמרא, ובמיוחד בסוגייה המפורסמת על "תנורו עכנאי" שבמסכת בבא מציעא (נט:). "תנורו של עכנאי" דנה במחלוקת קשה שפרצה בקרב חכמים אודות דינו של תנור חרס טמא שנשבר וחובר מחדש על ידי חול.
הגמרא מספרת לנו שרבי אליעזר טיהר את אותו התנור וחכמים טמאו אותו. רבי אליעזר, שהיה דעת מיעוט במחלוקת, הביא כל מיני מופתים מן השמים כדי להגן על עמדתו. חרוב נעקר ממקומו. אמת מים שינתה את כיוונה. כותלי בית המדרש נטו ליפול. ואפילו בת קול יצאה והצדיקה את עמדתו של רבי אליעזר...ובכל אופן, הרוב הכריע את המיעוט, גם כשהקב"ה בעצמו היה לצידו של רבי אליעזר.
הסוגייה הזאת מאוד אקטואלית, מעבר לתחומה המצומצם של הפסיקה הלכתית. דמוקרטיה היא לא רק עניין סטטיסטי הדן בניהול מערכות בחירות. דמוקרטיה היא לא רק עניין של "אחרי רבים להטת".
בדמוקרטיה חייבים לשמור על זכויות המיעוטים, על חופש הביטוי. דמוקרטיה חייבת להיות כפופה לעמדות בעלות תוקף מוסרי שיהיו מעליה.
לדוגמא, רבים הצביעו בעד תנועת החמאס ברשות הפלשטינאית. האם זה הופך את התנועה לישות לגיטימית? האם רוב מצביעים עשוי לתת לגיטימציה לארגון טרור?
על פי הדעה הרווחת (אפילו בין אותן מדינות שלא יתמכו כספית בחמאס), יש שמץ של לגיטימיות בדבר, כי זאת היתה בחירת הרוב המוחלט של האוכלוסייה!
אך לפעמים הדמוקרטיה היא רק אשליה של צדק, כפי שאומר הפתגם הידוע: "הדמוקרטיה היא כמו המתמטיקה: האחד שואב כוח ממספר האפסים שמאחוריו".
רש"י, גדול מפרשי המקרא, הוא זה שמנסה ליישב את הדברים: "יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו".
ולאחר שרש"י מביא כמה וכמה מדרשים בנדון, הוא ממשיך ואומר: "ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם".
רש"י אומר בדרך חד משמעית כי הרוב מהווה מידי פעם אשליה של דרך מוצדקת. כמו שנרמז במשל המפורסם על הזבובים: אם מיליארד זבובים אוכלים זבל, מיליארד זבובים אינם יכולים לטעות...
בכל אופן, נשאיר את הזבל לזבובים...
דרשות קודמות
משפטים תשס"ו – האות החשובה ביותר
